#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רו. העדים שעשו קנין חליפין האם צריכים להמלך לפני שכותבים השטר או האחריות, והאם יכול לחזור בו מכתיבת השטר ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה כתובו) דכיון דקנו מיניה לא צריך לאמלוכי ביה דסתם קנין לכתיבה עומד. למ""ד אחריות לאו טעות סופר הוא צריך להמלך בו לכתוב בו אחריות, ולמ""ד אחריות טעות סופר אין צריך להמלך בו. נאמר בב""ב זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה. ופר""י ב""ר<br>מרדכי בשם ריב""א דדוקא בשטר מכר חוזר שאינו רוצה שיהיה עליו שעבוד בשטר דשטר מכר טריף ממשעבדי, אבל במתנה שאין השטר אלא לראיה אף בשטר אינו יכול לחזור שעושים תקנה לרמאי שמוכח הדבר שרוצה לחזור ממתנה. ור""ת מפרש דאף במתנה חוזר בשטר משום שלא נוח לו שירבו שטרות עליו שיסברו העולם שהוא שטר מכר שיש שעבוד ונמנעים מלהלוות לו ומוזלים גם נכסיו כשיצא קול שמכר קרקעות או נתן."	כתובות תוס' נה. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רז. מה דין מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין, ומדוע? 	"לרב נתן בה שתי כוחות, כח מתנת בריא שאם עמד מחוליו אינו יכול לחזור, וכח מתנת שכיב מרע שאם כתב במתנה זו הלואתי שהלויתי לפלוני נתונה לפלוני זה הלואתו לפלוני <sup>מא</sup>. ולשמואל מספק לא קנה בה אף לאחר מיתת הנותן, דשמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר קונה לאחר מיתה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  כתב הרשב""א, לא שיהיו דברי רב בנותן הלוואתו לבדו, אלא שנתכוין ליפות כוחו בכל מה שיכול ליפות כוחו משום מתנת שכיב מרע.</span>"	כתובות נה:		
